ככלל, כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים לפי ההגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") הוא מחוייב לתבוע מכוח חוק הפיצויים בשל ייחוד עילה. על מנת לתבוע מכוח החוק, וליהנות מכל היתרונות הנלווים, כגון: אי התניית הפיצוי בהוכחת חוסר אשמה, שכן האחריות על-פי החוק היא אחריות מוחלטת עקרון העומד בסתירה לחובת ה"אשם" בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") יש לבטח את הרכב בביטוח חובה. וכך, הופכת חברת הביטוח לנתבעת העיקרית בתביעות לקבלת פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו בתאונת דרכים.
מה קורה כאשר אדם ניזוק בתאונת דרכים כשהוא נוסע או נהג ברכב לא מבוטח או כאשר הוא הולך רגל שרכב לא מבוטח פגע בו? לא זו בלבד שהימנעות מביטוח הרכב מהווה עבירה על פקודת רכב מנועי התש"ל-1970 אלא, שלכאורה נשללת ממנו זכותו לתבוע פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים, מהסיבה המובנת מאליה שאין נתבעת לתביעתו זו בשל היעדר ביטוח חובה ומכאן היעדר חברת ביטוח. או אז, התאגיד "קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" (להלן: "קרנית") שהוקם מכוח חוק הפיצויים, הופך לנתבעת בתביעה נזיקית בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע בתאונת הדרכים, ומהווה פתרון למצב אליו עשוי להיקלע נפגע אשר ידו לא היתה באי ביטוח הרכב בביטוח חובה.
קרנית הוקמה לצורך שיפוי נפגעי תאונות דרכים, הזכאים לקבל פיצוי בגין נזקיהם אך אינם יכולים לממש זכות זו כלפי המבטח. הקמת קרנית עומדת בקנה אחד עם הרוח הסוציאלית של חוק הפיצויים שעיקרה לסייע כלכלית לנפגע להשתקם, שכן ברור, כי לרוב האנשים, אין את האפשרות הכספית לשלם לנפגע את הפיצוי מכיסם, ולא ניתן להשאיר את הנפגע קירח מכאן ומכאן על לא עוול בכפו.
חשוב להדגיש, כי במקרה בו נוסע או הולך רגל נפגע מרכב לא מבוטח, והוא מחליט לתבוע את קרנית, לקרנית יש את האפשרות לתבוע את הכספים ששולמו לנפגע מהנהג ו/או בעל הרכב. כך שאם הסיבה ההתחלתית שלא לבטח את הרכב נבעה משיקול כלכלי, הרי שלטווח הרחוק, הניסיון לחסוך בתשלום הגבוה על ביטוח חובה יכול להמיט אסון כלכלי כאשר ייתבע בעל הרכב על-ידי קרנית להחזרת תשלום הפיצויים ששילמה לנפגע.
תביעה נגד קרנית – אימתי?
אדם יכול להיפגע בתאונת דרכים בהיותו נוסע ברכב, הנהג ברכב או כהולך רגל. המצב המשפטי והזכויות עבור כל אחד מהנפגעים הללו משתנה ממקרה למקרה. להלן נבחן את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני כל אחד מהנפגעים הללו.
א. נוסע ברכב לא מבוטח: ביטוח חובה תקף חל גם על הנוסעים ברכב. חברת הביטוח והנהג הם אלו שאחראים לפצות את הנוסע ברכב במקרה של תאונת דרכים. ככל שאין ביטוח חובה לרכב, הרי שלפי סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים, זכאי הנוסע, לתבוע את הפיצוי הכספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מקרנית.
ב. נהג ברכב לא מבוטח: מקום בו מתרחשת תאונת דרכים עם רכב שאינו מבוטח ונהג הרכב נפגע, עלינו לבחון האם נהג הרכב הוא גם בעל הרכב. באשר לנהג שהינו בעל הרכב הלא מבוטח, שאז היתה זו חובתו לבטח את הרכב בביטוח חובה, אינו זכאי הנהג לתבוע את קרנית מכוח חוק הפיצויים, וייאלץ לפנות לפקודת הנזיקין על מנת לבקש את הפיצוי הכספי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים. כאמור לעיל, לפי חוק הפיצויים אין צורך בהוכחת אי אשמתו של הנהג בתאונה ודי בכך שתאונת הדרכים מתאימה להגדרה לפי חוק הפיצויים, ואילו בתביעה לפי פקודת הנזיקין, הוכחת אשמה של הצד השני היא תנאי בלעדיו אין לצורך דרישת פיצוי כספי.
באשר לנהג ברכב לא מבוטח שאינו הבעלים של הרכב, הרי שרף ההוכחה הדרוש כדי לאפשר לו לתבוע את הפיצוי הכספי מקרנית הוא בהוכחה, כי האמין בכך שלרכב בו נוהג יש ביטוח חובה. החוק נוקשה למדי לגבי דרישה זו, ומסתפק בהוכחה, כי הנהג עשוי היה לדעת או חשד שהרכב בו הוא נוהג אינו מבוטח. במידה ויצליח להוכיח שלא ידע והאמין שיש לרכב ביטוח יוכל לממש את זכותו לתבוע פיצוי כספי בגין נזקי הגוף מקרנית. במידה ולא יצליח הנהג לעמוד ברף ההוכחה, הרי שגם הוא, כמו הנהג שהינו בעל הרכב, ייאלץ לתבוע את פיצויו הכספי לפי פקודת הנזיקין.
כפי שצויין לעיל, בעל רכב שהתיר את הנסיעה ברכבו כשהביטוח אינו מכסה את השימוש בו, מפר חובה חקוקה. הניזוק עשוי לחייב את המפר בנשיאת העול הכספי בגין הנזקים שנגרמו לו. בהערת אגב יוער, כי הוכחת היכולת הכספית של המפר או האשם בתאונה הינה אחד התנאים שחובה להוכיח אותם עת תובעים לפי פקודת הנזיקין.
ג. הולך רגל שנפגע מרכב לא מבוטח: במהלך שנות עבודתי, נתקלתי בלא מעט מקרים בהם הולך רגל אשר נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, טעה לחשוב שאינו זכאי לקבל פיצוי בשל חוסר ידיעתו להגדרה הרחבה של החוק למינוח "תאונת דרכים". לא זו בלבד שהמחוקק קבע שחברת הביטוח של הרכב הפוגע היא הנתבעת בתביעה, אלא שגם במקרה בו נפגע הולך רגל מרכב ללא ביטוח חובה, במקרה זה לפי סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים, זכאי הולך הרגל, לתבוע את הפיצוי הכספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מקרנית. בהזדמנות זו אציין, כי גם במקרה בו רכב פוגע בהולך רגל ובורח זכאי הולך הרגל למצות את זכויותיו ולקבל את פיצויו מקרנית.
תביעה נגד קרנית- בין השיטין:
לכאורה נשמע שהקמת הגוף קרנית מהווה פתרון לנפגעים שאינם יכולים לדרוש מחברת הביטוח את הפיצוי המגיע להם על נזקי הגוף מהם סובלים כתוצאה מתאונת הדרכים לפי חוק הפיצויים.
אומנם עומדות בפני הנפגעים השונים המעורבים בתאונת דרכים עם רכב שאינו מבוטח אפשרויות נוספות לקבל את הפיצוי בגין נזקיהם, אך דרגת הקושי בהוכחת זכאותם גוברת ובהתאמה גם הסיכונים להיוותר ללא פיצוי כספי. כך למשל, תביעה לפי פקודת הנזיקין שהינה אחד הפתרונות לנפגעים השונים, עשויה להיות ארוכה ומייגעת ובנויה מתנאים רבים שקשה מאוד להוכיח אותם, וראשית יש לעמוד בהם טרם הדיון בדבר הפיצוי עצמו, כשהעיקרי בהם הוא הוכחת אשמת הרכב השני שפגע, שלב בלעדיו אין, ואשר היה יכול להימנע באמצעות ביטוח הרכב בביטוח חובה. בהערת אגב יוער, כי בתביעה לפי פקודת הנזיקין ייאלץ הנפגע להציג חוות דעת בדבריו נזקיו שעלויותיה גבוהות, מה שאינו תרחיש סביר בתביעה לפי חוק הפיצויים שם חוות הדעת נערכת מטעם מומחה אובייקטיבית ורוב הסיכויים שהנטל הכספי יוטל על חברת הביטוח.
חשוב לציין, שעל אף שנראה, כי השד אינו נורא כל כך, וניתן להתחמק מ"עונש" על כך שנהגנו ברכב שאינו מבוטח, אין זה מומלץ לסמוך על האלטרנטיבות הקיימות, כי הרבה מהן הן עניין של "מזל" ו"מקריות". נכון, קרנית עשויה להוות פתרון ויש כאלו שייקחו את הסיכון ולא יבטחו את הרכב, אך גם תביעה נגד קרנית מצריכה מאמצים שנחסכים מנתבע שרכבו מבוטח כגון: ניסיונות לאיתור הרכב על-ידי קרנית, בדיקה של ידיעת הנפגע בדבר אי ביטוח הרכב בביטוח חובה וכדומה. כלומר, גם כשהפתרון המוצע לנפגע הינו בגדר חוק הפיצויים, עדיין הנפגע נתקל בקשיים טרם מתחיל לדון בנושא הפיצוי.
לעיתים אנו נופלים למלכודת החשיבה "לי זה לא יקרה" וכשזה קורה, המלחמה הקשה לקבלת פיצוי אינה שווה את החסכון באי תשלום הביטוח, ותארו לכם מקרה בו רכב לא מבוטח נפגע בתאונה, הוא אינו אשם בה, אך הרכב השני בורח ואין את פרטיו ולחלופין כשמדובר בתאונה עצמית ברכב שאינו מבוטח? לשאלה חשובה זו עדיין לא נמצא פתרון, מה שבטוח הוא שה"מזל" וה"מקריות" אינם שחקנים במקרים הללו. כפי שראינו לעיל, קיימים סוגים שונים של נפגעים, תמימים ואלו שאינם תמימים, אך בפועל, בשל המכשולים שמערים חוק הפיצויים, גם התמימים עשויים להישאר ללא האפשרות לתבוע איש על הנזק שנגרם להם, גם לא לפי אלטרנטיבות חקיקה אחרות, כגון: פקודת הנזיקין.
חקיקה רלוונטית:
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968
פקודת רכב מנועי, התש"ל-1970
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
עו"ד נתנאל בירן, בעל משרד עורכי-דין המתמחה בתאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות קשות, ביטוח תלמידים, רשלנות רפואית, רשלנות רשות ציבורית ורשלנות כללית ומנהל פורומים תאונות דרכים ורשלנות רפואית בהריון באתר מאקו
